בשנה שעברה הכריזה Greif על יעדי קיימות שאפתניים חדשים לשנת 2030. אלה כוללים הפיכת 100% ממוצרי החברה לניתנים למיחזור, 97% של מתקני ייצור שולחים אפס פסולת למזבלות, והשגת שוויון שכר מגדרי עולמי.
בעוד שהיעדים שאפתניים בצדק, קביעת יעדים ופרסום דוחות קיימות הם כמעט הנורמה החדשה עבור חברות כיום. בשנת 2020, 92% מתוך חברות Fortune 500 ו-70% מתוך חברות Russell 1000 פרסמו דוחות קיימות. בהתחשב ב"נפוצות" של קיימות, קל לשכוח את כל העבודה הנדרשת הן לקביעת והן להשגת יעדים אלה.
אז מי אחראי להצבת יעדים אלה ב-Greif?
היא אמנם תגיד לכם שזה מאמץ צוותי, אבל אייסו קאטון – שמכהנת כיום כסגנית נשיא לקיימות – היא האישה מאחורי המטרות של גרייף. ישבנו עם Aysu כדי ללמוד עוד על התהליך, האתגרים וכיצד היא והצוות שלה עובדים כדי לבנות עתיד בר-קיימא ושוויוני יותר.
האם יש כלל לא כתוב שעליך לכלול יעד הפחתת פליטת גזי חממה בתוכניות הקיימות שלך? ולמה המטרות האלה כל כך חשובות?
צריך להיות!
ההשפעות ההולכות וגדלות של שינויי האקלים והתחזיות המדעיות המדאיגות מצביעות על כך שחברות צריכות לקבוע יעדי הפחתת פליטת גזי חממה (GHG) ולשלב אותם באסטרטגיות הקיימות הכוללות שלהן. כמעט לכל חברה יש טביעת רגל פחמנית, וכל אחת מהן יכולה לעזור לפתור את הבעיה הגלובלית הזו.
כדי לענות על השאלה שלך - זה פשוט הדבר הנכון לעשות. כחברה גלובלית, יש לנו אחריות כלפי עמיתינו, הלקוחות והקהילות שלנו להיות ברי קיימא ויעילים ככל האפשר. המטרה של Greif להפחית את פליטת הפחמן שלנו בהיקף 1 ו-2 ב-28% היא רק דרך אחת שבה אנו מתייחסים ברצינות להשפעת האקלים שלנו ופועלים לשיפור הפעילות שלנו.
כמו חברות אחרות, אנו נוקטים בפעולות כדי להפחית את הפליטות שלנו ולהיות עמידים יותר להשפעות האקלים. אנו משיגים הבנה מעמיקה יותר של הסיכונים וההזדמנויות של אקלים משתנה ונוקטים בצעדים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלנו.
חברות ששואפות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן כעת ייהנו בעתיד עם חיסכון בעלויות, שיפור מוניטין, אמון משקיעים גבוה יותר, פחות אי ודאות ורעיונות חדשים שייצרו יותר הזדמנויות לצמיחה.
זה נשמע שיש הרבה יותר בקיימות מאשר רק יעדי הפחתת פליטות. מה עוד אתה מתרגש לראות מקבל אחיזה ומודעות בשיחות על קיימות?
מעגליות. לאחר שעסקתי שנים בתחום הקיימות, זה לא רעיון חדש, אבל זה משהו שאני ממש מתרגש לראות שמדברים עליו יותר. בגרסה הפשוטה ביותר שלו, מעגליות של מוצר או חומר היא הסתכלות על מחזור החיים המלא וכיצד אנו יכולים למצוא דרכים חדשניות או יצירתיות להאריך אותו. על מנת להרחיב את ההתמקדות שלנו בקידום כלכלה מעגלית, מיתגנו מחדש את תוכנית מחזור המוצרים שלנו ל-Life Cycle Services של Greif. זה נתן לנו הזדמנות לשלב את כל יוזמות המעגליות שלנו יחד כדי לחזק את המחויבות שלנו לתת חיים חדשים לאריזות של הלקוחות שלנו - באמצעות מיחזור, מחזור, תיקון, שיפוץ או מציאת שימושים חלופיים לה.
אם אתה מסתכל על המטרה שלנו ש-97% ממתקני הייצור של Greif יגיעו לאפס פסולת להטמנה או להפוך 100% ממוצרי החברה למחזור או לשלב יותר חומרי גלם ממוחזרים - על זה אנחנו מדברים. כיצרנית אריזות תעשייתית, אנו משתמשים - ויוצרים - הרבה חומר, כך שמטרות הקיימות שלנו ממוקדות יתר על המידה כיצד נוכל לעשות זאת בצורה קיימה ויעילה ככל האפשר.
הזכרת להפוך 100% מהמוצרים שלך למחזור עד 2030, וזה נשמע שאפתני. איזה סוג של אתגרים קשורים לזה?
האתגר הגדול ביותר הוא לזהות מה "ניתן למיחזור" לעומת מה בעצם "ממוחזר". זה מצריך להסתכל על התשתיות והיכולות הקיימות ולאחר מכן לחפור בסיבות המעשיות, הלוגיסטיות והכלכליות מדוע - או למה לא - ניתן למחזר משהו.
אם נחזור לנושא המעגליות, כדי לוודא שניתן למחזר מוצר, יש לוודא שהוא בר מיחזור. לכן המטרה הזו כל כך חשובה. זהו הצעד הראשון לקראת דחיפה גדולה יותר למעגליות המוצר.
האם יש אתגרים דומים להגיע ליעדי אפס פסולת להטמנה?
כן, ולא. כמו שאמרתי, קיימות היא מורכבת!
יש לנו כרגע מטריצות פסולת עבור רוב אתרי הייצור שלנו שמראות בדיוק מה קורה עם כל זרם פסולת (כלומר, האם היא ממוחשבת, נשלחת למזבלה או קומפוסט). זה חשוב משתי סיבות. ראשית, זה עוזר לנו לפרק את האתגרים שלנו ולמצוא ספקים או שותפים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם רכיבים בודדים. שנית, זה עוזר לנו להקים מודל שניתן לחזור עליו וניתן להרחבה על פני מתקנים סביב שיטות עבודה מומלצות.
דוגמה טובה היא סביב שאריות ייצור או פסולת תוצרי לוואי כמו נסורת. זה שאין לנו שימוש נוכחי בו לא אומר שהוא חסר תועלת או חסר ערך. על ידי מציאת שותפים שזקוקים או נהנים מאותה "פסולת" אנו מאריכים את חייו ומרחיקים אותו מהמזבלה.
בדיוק כמו יעד המיחזור שלנו, שיפור איסוף הנתונים, הדיוק והבהירות יהיו המפתח לעזור לנו להשיג זאת.
לבסוף, אני רוצה לשאול אותך על היעד העולמי לשוויון שכר בין המינים. מהם האתגרים הקשורים בכך ומה עושה גרייף כיום כדי לקדם גיוון ושוויון בתעשייה הנשלטת על ידי גברים מסורתית?
זו שאלה נהדרת ואני שמח לראות במפת הדרכים שלנו לשנת 2030. אני חושב שחשוב לזכור שבכל הנוגע לקיימות, אין אדם או צוות אחד שאחראי לכך. כדי להצליח נדרשת החברה כולה וכל 12,000+ הקולגות שלנו למשוך לאותו כיוון ולעשות את חלקם.
כשמדובר בשוויון שכר בין המינים, צוות משאבי האנוש שלנו לקח את ההובלה בהבנת ההזדמנויות והאתגרים שיש. זה נושא חשוב להפליא עבור Greif ועבור קיימות בכלל. אני ממליץ לך לדבר עם צוות משאבי אנוש של Greif כדי לענות על שאלה זו בצורה מעמיקה יותר!
אנחנו מאוד מעריכים את הזמן שלך לראיון הזה, אייסו. האם יש לך הערות אחרונות או דברי חוכמה לשתף?
Greif הוא גלגל שיניים קטן בגלגל גדול שמניע שינוי לכוכב בר קיימא ושוויוני יותר. כולנו ממלאים תפקיד קריטי בתפקידנו כדי לעזור להשיג את המטרות השאפתניות הללו. כחברה - וכיחידים - אנחנו צריכים להמשיך לדחוף את עצמנו, להחזיק את עצמנו באחריות, ולהמשיך לעשות שיפורים והתקדמות מצטברים. אם נעשה זאת, לאורך זמן הפעולות הקטנות הללו יצטרפו לשינוי אמיתי ולהתקדמות משמעותית.
איסו קאטון הוא סגן הנשיא לקיימות עבור Greif.
